תוכן

מה טבו אהליך יעקב (כד,ה)
ענין יעקב הוא מלשון עקביים וסוף, היינו מצב השפלות הכי גרוע שהאדם מרגיש, היינו, שאין הוא רואה שיהיה בעולם משהו שיהיה בידו לקחת ממנו תענוג, והוא אומר: הלא תכלית הבריאה היא להטיב לנבראיו, וכמ"ש, שעיקר הטוב ועונג הוא בתורה ומצוות, והוא לא מרגיש שום טעם והנאה בתו"מ. והגם שכתוב: "כי הם חיינו ואורך ימינו" - הוא לא רואה את זה. וכמו כן בגשמיות כתוב שיש שם תענוג מטעם שהקדושה מאירה בהם בבחינת נהירו דקיק, וגם את זה הוא לא מרגיש עתה בגשמיות. והוא נמצא במצב שנמאס לו החיים, מטעם שאין לו טעם בחיים.
אז האדם צריך להאמין שבכוונה תחילה נתנו לו מלמעלה להרגיש מצב כזה, בכדי שיהיה לו מקום חסרון, מקום להתפלל שה' יתן לו את המילוי על החסרון. שזה נקרא: משכנותיך ישראל, כי ישראל הוא, שהוא מרגיש שהוא רוצה לעשות לשם שמים, הנקרא ישר-אל.
זאת אומרת, אם אין חסרון אין מילוי. [מה טבו אהליך יעקב - מצב החסרון. משכנותיך ישראל – המילוי]