תוכן

תש"ד
"מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, מאיבי תחכמני" (תהלים קי"ט צ"ז-צ"ח) יש הרבה בחינות "מה": "מה העבודה הזאת לכם" (שמות י"ב כ"ו), ב) "מה ה' אלקיך שואל מעמך", (דברים י' י"ב) שהמה בסתירה זה לזה, ש"מה" אחד מדבר מהתרחקות מהבורא, ו"מה" הב' מדבר אחד מדבר מהתקרבות להבורא ית', כי "דורש" הוא מלשון דורש בשלומך, אבל שניהם הם בחי' תורה, היינו, ששניהם באים ללמד אותנו דבר אחד, שהאדם צריך ללמוד אותם בבחי' המעשה.
ויש לומר בשלמא מה ה' אלקיך דורש מעמך, אנו מבינים שהאדם צריך ללמוד ולהבין, כדי לידע מה לעשות, אלא "מה העבודה הזאת לכם" מה בא זה ללמדנו? וכיון שכתוב אומר זאת בודאי שהאדם צריך להרגיש את מצב זה בכל שיפלותו, ולא לומר שלכאורה היה יותר טוב שהאדם אף פעם לא יכנס במצב הזה. ואם באות לו מחשבות כאלו היה יותר טוב שיסיח דעתו מהן.
הנה אנו רואים שעל שאלת הרשע אין תשובה, אלא "הקהה את שיניו" [הגדה של פסח], שענינו הוא כמו שאמרו רז"ל "ושננתם -שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך (קידושין ל'), כששואלין אותך אל תגמגם בדבר, אלא אמור לו מיד". ומה יש לומר על ה"מה" הזה? את ה"מה" השני היינו "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה'." היינו: שצריך לידע שה"מה" הראשון, "ה' אלקיך שואל" ולא אתה, שפירושו שה' הביא בתוך מחשבתך ה"מה" הזה, כי אין שום כח אחר בעולם, כמ"ש "אין עוד מלבדו". ובטח שה' לא יברא בריאה שתהיה כנגדו ית', אלא שברא המחשבה הזאת כדי ליראה אותו, שענינו הוא קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת. שע"י שאלת הרשע הוא מוכרח לקבל עליו כל פעם קבלה חדשה של עול מלכות שמים הנקראת יראה, והסגולה לזה שיהיה כח להתגבר ולקבל עול מלכות שמים היא ע"י תורה ומצוות, שע"י קיומם מזדכך האדם מהרע שלו, שרק אז תהיה לו היכולת לקבלת עול מלכות שמים.
וז"ס "והאלקים עשה שיראו מלפניו" (קהלת ג' י'), שכל מצב הרע שאנו מרגישים הוא רק בכדי שהאדם לא ישאר במצב שבו נמצא. היינו, אם האדם לא יתעלה במעלות של גדלות ה', אז אין ביכולתו להתגבר. כי רק בזמן שאדם מרגיש את גדלות ה' אז לבו נכנע וזה נק' שהוא צריך לעלות במעלות יראת ה'. נמצא שהשאלות האלו גורמות שהאדם יהיה נצרך להשי"ת, שיפתח לו את לבו ועיניו לזכות לגדלות ה', אחרת מספיקה לו היראת השמים מה שיש לו מצד החינוך. משא"כ כשבאה לו כל פעם שאלת הרשע, לא מספיקה לו [היראה מצד החינוך], אלא צריך כל פעם להתעלות במעלות גדלות ה'.
וזה פירוש: "מה" אהבתי תורתך", שע"י שאלת "מה", יש סיבה וגורם לזכות לאהבת התורה, כי אחרת לא יכולים לתרץ את שאלת "מה". אלא כפי הקבלת עול מלכות שמים באהבה ויראה, שזה אין זוכים אלא על ידי המאור שבתורה ומצוות, לכן "לעולם היא שיחתי"! מפני שלעולם באה שאלת ה"מה".