תוכן

תש"ד
יש הרבה בחי' "מה": מה העבודה הזאת לכם. ב) מה ה' אלהיך שואל מעמך. שהֵמה בסתירה זה לזה, ש"מה" אחד מרחק ו"מה" אחד מדבק. כיון ש"מה" הוא הדורש כמו שאומרים "דורש בשלומך". ושניהם הם בחי' תורה, שהאדם צריך ללמוד אותם בבחינת המעשה.
בשלמא "מה ה' אלהיך שואל מעמך", אנחנו מבינים שהאדם צריך ללמוד, אלא מה העבודה למה נחוץ ומה בא זה ללמדנו? כי מה שכתוב בתורה הוא בכדי שהאדם ירגיש את המצב הזה, ול"ל ולפי הנראה היה טוב שהאדם לא יכנס אף פעם במצב כזה.
והענין הוא שעל שאלת רשע אין שום תשובה, אלא "הקהה את שיניו", שז"ס ושננתם, שיהיו דברי תורה מחודדין בפיך, כששואלין אותך אל תגמגם בדבר אלא אמור לו מיד.
ומה יש לו לומר על ה"מה" השני: "מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה אותו". פירוש שצריך לידע, "מה" היינו ה"מה" הראשון - ה' אלקיך שואל, ולא אתה, שה' הביא בתוך מחשבתך ה"מה" הזה, כי אין שום כח אחר בעולם, וזה בטח שה' לא יברא בריאה כנגדו, אלא שברא המחשבה הזו כדי ליראה אותו, שענינו הוא קבלת עול מלכות שמים שעל ידי שאלת רשע הוא מוכרח לקבל עליו בכל פעם קבלת עול מלכות שמים, הנקרא יראה.
והסגולה לזה שהאדם יוכל להתגבר ולקבל עליו עול מלכות שמים, הוא ע"י תורה ומצוות, שעל ידי קיומם נזדכך האדם מהרע שלו, ויכול לקיים את הקבלת עול מלכות שמים.
וזה סוד "והאלקים עשה שיראו מלפניו", שכל הרע שאנו מרגישים הוא רק בכדי שהאדם יוכל להתעלות ביראת ה'.
ועכשיו נבוא לביאור הפסוק הנ"ל: מה אהבתי תורתך, שעל ידי ה"מה", שעל ידי שאלת "מה", באים ומתגדלים באהבת התורה. היינו, שעל ידי שרוצה לתרץ את השאלה - שאינה מתורצת אלא בבחינת היראה, שהוא סוד קבלת עול מלכות שמים, שאינה מתקבלת אלא בסגולת תורה ומצוות. נמצא שמוכרח לאהוב את התורה, ולעולם היא שיחתי, מפני שלעולם באה שאלת ה"מה", והוא רוצה להתגבר, ואין כוחות אחרים להתגבר אלא בהתורה. וזהו: מאויבי תחכמני, שעל ידי שהאויב בא תמיד בשאלות, הוא מוכרח להמשיך את אור התורה, ממילא שנתחכם ע"י התורה, ומי גרם כל זה, הלא האויב, היינו ע"י שאלת ה"מה".