תוכן

מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, מאויבי תחכמני. יש הרבה בחי' "מה":
א' מה העבודה הזאת לכם.
ב' מה ה' אלקיך דורש מעמך, שה"מה" בסתירה זה לזה, ש"מה" אחד מדבר מהתרחקות מהבורא, ו"מה" הב' מדבר מהתקרבות להבורא ית', כי דורש הוא מלשון דורש בשלומך. אבל שניהם הם בחי' תורה, היינו ששניהם באים ללמד אותנו דבר אחד, שהאדם צריך ללמוד אותם בבחי' המעשה.
וי"ל בשלמא "מה" ה' אלקיך דורש מעמך אנו מבינים שהאדם צריך ללמוד, ולהבין כדי לידע "מה" לעשות. אבל "מה" העבודה הזאת, מה בא זה ללמדינו. וכיון שהכ' אומר זה, בודאי שהאדם צריך להרגיש את מצב זה בכל שיפלותו, ול"ל זה. ולכאורה הי' יותר טוב שהאדם אף פעם לא יכנס במצב הזה, ואם באות לו מחשבות כאלו הי' יותר טוב שיסיח דעתו מהן.
הנה אנו רואים שעל שאלת רשע אין תשובה אלא הקהה את שיניו, שענינו הוא כמ"ש רז"ל (קידושין ל.) ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך, כששואלים אותך אל תגמגם בדבר אלא אמור לו מיד. ומה יש לו לומר על ה"מה" הזה, את "מה" השני, היינו "מה" ה' אלקיך שואל מעמך" כ"א ליראה אותו.
היינו שצריך לידע שה"מה" הראשון ה' אלקיך שאל ולא אתה, שפירושו שה' הביא בתוך מחשבתך ה"מה" הזה, כי אין שום כח אחר בעולם, כמ"ש אין עוד מלבדו. ובטח שה' לא יברא בריאה שתהי' כנגדו ית', אלא שברא המחשבה זו כדי ליראה אותו, שענינו הוא קבלת עול מלכות שמים למעלה מהדעת, שע"י שאלת רשע הוא מוכרח לקבל עליו כל פעם קבלה חדשה של עול מלכות שמים הנקרא יראה. והסגולה לזה שיהיה כח להתגבר ולקבל עליו עול מלכות שמים היא ע"י תורה ומצוות, שע"י קיומן נזדכך האדם מהרע שלו, שרק אז תהיה לו היכולת הקבלת עול מלכות שמים.
וז"ס אלקים עשה שיראו מלפניו. שכל מצב הרע שאנו מרגישים הוא רק בכדי שהאדם לא ישאר במצב שבו נמצא. היינו אם האדם לא יתעלה במעלות של גדלות ה', אז אין ביכולתו להתגבר. רק בזמן שהאדם מרגיש גדלות ה', אז לבו נכנע. וזה נק' שהוא צריך לעלות במעלת יראת ה'. נמצא שהשאלות האלו גורמות שהאדם יהיה נצרך להשי"ת, שיפתח לו את לבו ועיניו, לזכות לגדלות ה', אחרת מספיק לו היראת שמים מה שיש לו מצד החינוך. משא"כ כשבאה לו כל פעם שאלת רשע, לא מספיק לו, אלא צריך כל פעם להתעלות במעלות הגדלות ה'.
וז"פ "מה" אהבתי תורתך, שע"י שאלת "מה" יש סיבה וגורם לזכות לאהבת התורה. כי אחרת לא יכולים לתרץ את שאלת "מה", אלא כפי הקבלת עול מלכות שמים באו"י, שזה אינם זוכים אלא ע"י המאור שבתורה ומצוות. לכן "לעולם היא שיחתי", מפני שלעולם בא שאלת "מה".