תוכן

וסוף מעשה, הוא סוד גילוי שמותיו הקדושים, שכללותם מוגדרים בי״ג מדות של רחמים: ה׳ ה׳ אל רחום וכו׳ הכתובים בתורה הקדושה (שמות לד, ו-ז), שהמה סוד כללות הכלים. ואורותיהם שנקראים י״ג נהרות דאפרסמונא דכיא, מוגדרים בסוד י״ג מדות של רחמים הכתובים במיכה (ז, יח-כ): מי אל כמוך וכו׳, אשר כל השיעור שבי״ג מדות הללו מוכרחים להתגלות בעולם הזה, לסיבת הרצון של המחשבה הראשונה בסוד הצמצום, שהוא סוד אשר הדביקות האמתית וקבלת טובו ית׳ יהיו עולים בקנה אחד ולא יהיו עוד הפכים זה לזה, כמו שכתוב בפנים מסבירות ענף א׳ באורך.
ולפיכך, מחוייבים להמצא אותם החסרונות בכמותם ואיכותם הערוכים לעינינו בעולם הזה, להיות כל חסרון הוא סוד כלי, ואם היה חסר איזה בחינה של חסרון בעולם הזה הן בכמות והן באיכות, אז היה מן הנמנע אותו גילוי אורו ית׳ המיוחס רק לתיקון חסרון הזה וכלי הזה, וא״כ לא היו נשלמים גילוי כל האורות הנכללים בי״ג מדות של רחמים, וא״כ לא היה קיום ח״ו למחשבה שמתחלה, שבסבתה היה הצמצום.
ובזה תבין, אשר כל מיני החסרונות שבעולם הזה, המה מחויבים להמצא ולקבל אורותיהם כנ"ל. ויחד עם זה תוכל להבין, אשר מספר כל המדרגות והעולמות העליונים המה גם כן מחויבים, כי כבר ידעת שהשתלשלות כל מדרגה מוסיפה חידוש בחסרון, ואם היתה חסרה מדרגה אחת בעולמות היה חסר אותו החסרון בעולם הזה, וא״כ היה חסר גילוי אור המתיחס לו, שזה סוד הכתוב (ישעיה מ, כו) "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח, איש לא נעדר". דהיינו כנ"ל, 'המוציא במספר צבאם' הוא סוד ריבוי השתלשלות המדרגות עד לעולם הזה. 'לכולם בשם יקרא', הוא סוד גילוי שמותיו ית׳ בכל אותם הכלים, הנמשכים מסוד אותם החסרונות המתגלים במספר המדרגות שהוציא עד לעולם הזה, שזה סוד 'בשם יקרא'. ואחר כך מפרש הטעם, וז"ש 'מרוב אונים ואמיץ כח', שזהו רומז על שורש כל הכחות הללו, שהוא סוד נקודת הצמצום והויה ראשונה בסוד מחשבה תחילה, כנ״ל. 'איש לא נעדר', רומז לדברינו, דמאחר שסוף מעשה הוא סוד שיעור המלא של י״ג נהרות דאפרסמונא דכיא, הממלא את הרצון שהיה בעת הצמצום, א״כ הנה מוכרחים בהחלט כל החסרונות וכל הכחות האלו בשיעורם המלא להגלות, וז״ש 'איש לא נעדר', כי 'איש' רומז תמיד לבחינת דין וכח, בסוד הכתוב (שמות טו, ג) "הויה איש מלחמה", והבן היטב.
אמנם ענין החסרונות והכחות הנ״ל בעולמות העליונים, ח״ו להבין אותם כפשוטם בחוש הגשמי, אלא שסמכתי על הביאור הארוך שבפנים מסבירות ענף א׳, ואי אפשר כאן להכפיל אריכות כזו, ומשם תבין סוד חסרון ושלימות בצביונם הרוחני על טהרת הקודש.
כי לא נוכל להרחיב וכו׳ איך כמה ומתי: והוא, כי הרחבת הענין הזה, הוא המתבאר בכל כתבי הרב ז״ל, וזיל וגמור. מה שאי אפשר כלל להרחיב הדיבור בהקדמת החיבור כמובן.