תוכן

עפ"י רוב נקבע היופי, מה שהרבים קבעו, שזה יפה וזה לא יפה, בלבושים וברהיטי בית. אנו רואים שכל דור מבטל את ציור היופי של דור הקודם. למשל בדור הקודם היו יודעים שרהיטי בית צריכים להיות מעץ, וחרוט על העץ מיני ציורים. וכיום הארונות שעושים בבית הם ארונות קיר, מה שהיו לפני כמה דורות בירושלים, שאנו רואים בדירות הישנות שיש שם ארוני קיר. רק היום עושים את ארונות קיר יותר יפה מאז.
אבל מי יכול לומר מה זה באמת יפה. על כך אי אפשר לתת תשובה והגדרה, אלא כל מה שהרבים מסכימים שזה יפה, אז כולם הולכים לפי הדוגמא הזאת. לכן כל פעם יש מאדעס חדשים היינו דוגמאות חדשות.
נמצא לפי זה, כל מה שהרבים מחשיבים זה נקרא יופי, והולכים בדרך זה, נקרא מלבושי כבוד. ומה שהוא מכובד בעיני הבריות ע"ז יכולים לתת יגיעה, בכדי להשיג אותו.
לכן ברוחניות הנקרא בעמ"נ להשפיע, שזה אינו מכובד בעיני הבריות, שהרבים לא מחשיבים רוחניות. לכן קשה לעבוד ולתת יגיעה בכדי להשיג דברים רוחניים. וגם כאן נשאלת השאלה מהי האמת האם זה חשוב או לא.
ע"ז באה התשובה, אמנם הרוחניות חשובה מאוד, אלא כדי שלא יקלקלו את הדברים הרוחניים, נעשה תיקון שלא רואים מי שיחשיב אותה. ורק האדם בעצמו צריך להאמין שיש שם חשיבות גדולה להיות מרואי פני המלך.
נמצא שבאמת הרוחניות הוא חשוב מאד ומכובד מאד, אלא נעשה ע"ד תיקון שהנבראים לא יראו את החשיבות שבדבר. לכן אין ע"ז הסכמה מרבים. לכן הרוחניות נקרא שהיא בעפרא, שפירושו שלא יכול להיות יותר מבוזה מעפר. לכן יוצא שבפנימיות הוא באמת חשוב ומכובד. רק מבחוץ נראה שהוא בחינת עפר.
משא"כ בגשמיות בחיצוניות נותנים צורה אחרת, מה שנקרא יופי, וכל פעם מכבדים דברים. ובפנימיות, היינו אליבא דאמת, הכל שקר, אלא רק הבריות קבעו שזה יופי. וכל פעם הם מתחרטים ואומרים על דבר אחר שהוא יפה, ועל הצורה הקודמת שהיא לא יפה. ובאמת בפנימיות אין שום יופי אלא הכל שקר, אלא לפי דעת הרבים הם אומרים שזה חשוב, והם אומרים שזה לא חשוב. אבל ביסודה הכל שקר, מה שאין כן ברוחניות.