תוכן

שמעתי ח' אלול תש"ב ירושלים
להבין מארז"ל: שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם - אשה נאה, דירה נאה, וכלים נאים. ופירשו בזוהר: אשה נאה היינו השכינה הק', דירה נאה דא ליביה. [תקו"ז כב, ב]. היינו, שאין השכינה הק' יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, ז"א שצריך לטהר את לבו שיהא דירה נאה, בזה שהוא מבטל את הרצון לעצמו, ומרגיל את עצמו לעבוד רק בבחי' רצון להשפיע. שעל ידי זה יהיו כלים נאים, היינו שהרצונות שלו הנקראים כלים יהיו נקיים מבחינת קבלה לעצמו, אלא זכים, שהוא בבחינת השפעה. ואם אין הדירה נאה, אומר הקב"ה: אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד.
לכן כשמקבל על עצמו את בחינת האמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אזי הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הק' מתגלית אליו אח"כ בבחינת חן ויופי. ואזי הם מרחיבים את דעתו, שעל ידי התענוג והשמחה שמרגיש, אז מתגלית השכינה הק' בתוך האברים שלו וממלאת את הכלים החיצוניים והפנימיים, שזה נקרא הרחבת הדעת.
ולזכות לזה הוא על ידי, הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם, היינו: קנאה נק' ע"י הקנאה בשכינה הק'. וכבוד, שהוא רוצה להרבות כבוד שמים. ותאוה, היינו "תאות ענוים שמעת".