תוכן

מצוות אין צריכות כוונה (פסחים קיד, ב). שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קדושין לט, ב)
פירוש: דלמאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה, הוא סובר ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא. דענין כוונה היינו השכל והטעם שבמצוה, והוא באמת השכר של המצוה, שאם האדם טועם טעם המצוה, וגם מבין השכל שבדבר, אז לא צריכים לשכר יותר גדול מזה. לפי"ז יוצא, אם אין מצוות צריכות כוונה, ממילא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דהלא אין לו שום טעם ושכל במצוה. נמצא שאם האדם נמצא במצב שאין לו שום כוונה, אז נמצא במצב ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כיון ששכר המצוה הוא הטעם והשכל, ואם אין לו זה, בטח שאין לו שכר מצוה בעוה"ז.