תוכן

שמעתי תש"א ירושלים
פירוש שענין תגא ה"ס כתר, ופירוש כתר הוא סוד מאציל ושורש. ז"א שהקדושה מחוברת עם השורש, ז"א שהיא בהשתוות הצורה עם השורש שלה, דהיינו, שהיא בבחי' המשפיעה שאינה מקבלת לעצמה, מה שאין כן הס"א שהיא רוצה לקבל אך לעצמה , אם כן היא אינה משתווה עם השורש. ממילא נקראת בחי' נפרדת יען שחיבור ופירוד ברוחני נקראת השתוות הצורה או שינוי הצורה. לכן נקראת שהיא מלכותא בלא תגא. שמלכות נקראת בחי' קבלה, ז"א שהיא מקבלת אך לעצמה ולא על מנת להשפיע, ונקרא שהיא נפרדת מהשורש שלה שהוא סוד כתר ותגא, שהוא בחי' משפיע.
וזהו: "כל המוסיף גורע", שענין חשבון הוא תמיד במלכות. וכשהמלכות היא בבחי' "אין", היינו שמתבטלת להשורש שלה שהוא כתר. היינו שיש לה השתוות, היינו שאינה מקבלת לעצמה, אזי היא מקבלת וממשכת אור הכתר בהפרצוף, ואזי היא בבחינת י"ב פרצופין דקדושה.
ובזמן שהיא בבחינת יתיר היינו שרוצה לקבל לעצמה, שזה נקרא "עין רע", (שעין רע פירושו שעינו צרה על חבירו שיש לו כל טוב. אלא הוא רוצה שיהיה לו גם כן). שזה נקרא "מוסיף" אזי הוא בגריעו, היינו שאין ממשיך אור הכתר, יען שאין לו השתוות עם הכתר. לכן נקראת הסטרא אחרא מלכותא בלי תגא, בלי אור הכתר. לכן אין להם רק י"א בחינות בחוסר כתר.
וזהו כלל כשחסרה בחינת הכתר, אזי ממילא נפרדת מהשורש שלה, יען שכתר הוא השורש. וזהו פירוש, תשעה ותשעים מתים מעין הרע, היינו שנופלים ממדרגתם, מסיבה שאין רוצים להתבטל לגמרי להשורש, זאת אומרת שלא יהיו מקבלים לעצמם, אלא שתהיה קבלה על מנת להשפיע.
וכן זהו ענין: "כל המתגאה, אומר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", זאת אומרת שעושה אז שתי רשויות. מה שאין כן כשהוא בבחינת אין, שכל כוונתו בקבלה שתהא על מנת להשפיע. וזו היא רשות אחת, ונמצא מחובר עם השורש, שאז בחינתו [השפעה, ואז כל העולם כולו לא נברא] אלא בשבילי, לכן אני מוכרח לקבל כל ההטבות שיש בעולם, ואני כשאני מקבל את ההטבות האלה, כוונתי לשמש את קוני, היינו שאצלו בחינת קבלה על מנת להשפיע.