תוכן
שמעתי א' דחול המועד סוכות תש"ג
כתוב (אמור שישי) "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ויש לפרש: "פרי עץ הדר", עץ הוא בחינת צדיק, הנקרא "עץ השדה" [ויקרא כ"ו ד']. פרי, הם התולדות של העץ, היינו "שעקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" [פרשת נח רש"י הראשון], שצריכים להיות בחינת "הדר-באילנו משנה לשנה" [סוכה ל"א ב'], היינו שנה שלמה,
שהם
"ששה חדשים בשמן המור, וששה חדשים בבשמים" (אסתר ב' י"ב), וד"ל. מה שאין כן הרשעים, הם "כמוץ אשר תדפנו רוח" ((תהלים א' ד'). וכפות תמרים, היינו ב' כפות, שה"ס ב' ההי"ן, ה' ראשונה וה' אחרונה, שעל ידי זה זוכים ל"כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת" (נשא ז' י"ד). שענין כפות פירושו כפיה, שהאדם מקבל מלכות שמים על דרך הכפיה, כלומר אפילו שהדעת אינה מסכימה, והוא הולך למעלה מהדעת, וזה נקרא זווגין על דרך הכפיה.
תמרים מלשון מורא, שהוא בחינת יראה, (שזהו בחינת "אלקים עשה שיראו מלפניו" [קהלת ג' י"ד]), ומשום זה נקרא לולב, כלומר שמטרם שאדם זוכה יש לו ב' לבבות, וזה נקרא לא לב, היינו שהלב שלו לא היה מיוחד לה', וכשזוכה לבחינת לו לב, שפירושו לה' לב, זהו לולב.
וכמו כן צריך האדם לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי" [תנא דבי אליהו רבא כ"ה], שעל ידי זה זוכים להיות בחינת ענף לאבות הקדושים, שז"ס "וענף עץ עבות" (ויקרא כ"ג מ'), שהם ג' הדסים.
ויחד עם זה צריך להיות גם בחינת "ערבי נחל" (שם), שאין להם טעם וריח, וצריך להיות בשמחה מעבודה זו, אף על פי שאין לו טעם וריח בעבודה זו, ואז נקראת עבודה זו בשם אותיות שמך המיוחד, שעל ידי זה זוכים ליחוד ה' בכל השלמות.
