תוכן

רשעים נדמה להם כחוט השערה (סוכה נ"ב), היינו שמראים להם שאין לעמלק כ"כ כח שלא יכולים לנצח אותו. וצדיקים כהר גבוה, היות שהם בעלי כח, בזה שרוצים להיות צדיקים ולעבוד כך לתועלת ה', לכן נותנים להם כל פעם יותר רע, בכדי להתגבר עליו ולהכניסו לקדושה. כלומר שכל פעם הם לוקחים תועלת עצמם ובמקום תועלת עצמם הם עובדים לתועלת ה'.
ע"ד משל בזמן שנכנסו בעבודה היו מרגישים באכילה ושתי' וכדומה עשרה גרם תענוג, וע"ז הי' להם יכולת לוותר. אח"כ נותנים להם טעם בתענוגים הגשמיים חמשה עשר גרם תענוג, אז מתחילה כבר עבודה חדשה, והם כשלעצמם מרגישים שהם נעשים יותר גרועים, היינו שנאבד להם כח התגברות, היות שהם רואים שעכשיו נעשה עבודת התגברות יותר חלש.
אז צריכים לומר שאינו אמת, אלא מקודם היו מרגישים טעם של עשרה גרם והיו מתגברים, ועכשיו על חמשה עשר גרם לא יכולים. ואח"כ ע"י עבודה ותפילה הוא כבר יכול להתגבר על חמשה עשר גרם, נותנים להם טעם בגשמיות של עשרים גרם. והוא שאינו יכול להתגבר, כשהוא מסתכל אחורה, הוא שואל לעצמו מדוע מקודם היתי יכול להתגבר על שינה ושאר דברים ועתה אני רואה שאני יותר גרוע מאז.
ג"כ צ"ל שאינו אמת, אלא מקודם שהי' מרגיש עשרה גרם הי' לו יכולת להתגבר ועתה שנותנים לו טעם של עשרים גרם בטח שעוד לא יכול להתגבר.
שאף פעם לא הי' לו לוותר טעם של עשרים גרם, כי אפילו כל החיים שלו לא הי' שווים בעיניו אלא עשרה גרם תענוג, ועכשיו הוא מרגיש שחיב לחיות שוב יותר מעשרה גרם, ממילא קשה לו המסירות נפש משא"כ לפני זה.