תוכן

מאן דזעיר איהו רב ומאן דרב איהו זעיר, הסיבה היא, כי עיקר הרווחים הוא מבחינת מלחמה, שהוא בחינת לחם, שאין משיגים אותו, אלא על ידי חרישה זריעה וקצירה. לכן מאן דאיהו זעיר, שהוא מרגיש, שהוא זעיר, זאת אומרת שיש לו עוד מקום לעבודה, איהו רב, היינו שיש לו בחינת מלחמה, אזי הוא מוציא בחינת לחם. מה שאין כן שאיהו רב, זאת אומרת שאינו מוציא עוד מקום לעבודה, אזי הוא זעיר, שאינו יכול עוד להרוויח. לכן זעיר, כי עיקר הוא הרווחים.