תוכן

כח) ואם תשאל אעיקרא דמילתא, למה נתן לו חיים, ולא הניח אותו שיהיה נפל. הטעם הוא, בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד, וז"ס שמו אדם, ר"ת: א'דם, ד'וד, מ'שיח. ודע הקדמה אחת, כי קודם שחטא אדה"ר, היו החיים באים לבני האדם מא"א, ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים. ואחר שחטא הוא, וחזרו ג"כ בניו למרות העליון, נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם, בשגם הוא בשר, והיו ימיו ק"ך שנה, מסטרא דז"א. ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה, שהיא שביעית כאמור, לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה. ואח"כ כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה, חזר ונתקל במעשה דבת שבע, לפי שאכלה פגה, ולכן לא נתקן עדיין לגמרי.