תוכן

כה) אמר שמואל: מצאתי כתוב מאמר בספר הזוהר, פרשת וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו'. וז"ל, סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים, האמנם בפרשת וישלח האריכו בו, בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעים שנים. ועוד אמרו, דאברהם שבק ליה ה' שנים, ויצחק לא שבק ליה כלום. יעקב שבק ליה כ"ח שנים, ויוסף שבק ליה ל"ז שנים, סך הכל ע' שנים. וראוי לידע, מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה, מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"ב שנים. ואגב נדקדק, דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא, שהשנים שהניח לו אדה"ר, מלבד שהם שנים מתים, כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות, גם היו שנים פגומים, מזוהמת נחש. ואעפ"י שעשה תשובה, הלואי שיועיל לו לעצמו. ולכן, לקח ע' שנה מהאבות, והענין הוא, כי הכל הולך אל מקום אחד. כמ"ש חז"ל, שאדה"ר נתגלגל באבות, ונתקן בהם, ממה שחטא: בע"ז, וג"ע, וש"ד. ובראשונה תקן אברהם אבינו, מה שחטא בע"ז. ולכן הושלך אברהם בכבשן האש, לקיים מקרא שכתוב, פסילי אלהיהם תשרפון באש. ונודע כי הפוגם בע"ז, פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה, וכשתקן אותה הה', נתוסף לו ה' בשמו, ונקרא אברהם. ולכן הניח לו משניו ה' שנים, כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד, כשפשט צוארו ע"ג המזבח. ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום, כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה, ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים, בלוקחו ב' אחיות, ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע. וגם זה היה בסוד גדול, להוציא מן הקליפה אל הקדושה, אותם ב' טפות של זרע, שלקחה אותם לילי"ת, חוה א', ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה. וכל טפה, היא רומזת ליד אחת, וז"ס יד ליד לא ינקה רע, שהוא הקרי הנקרא רע. וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים, לרמוז אל אותה היד. ולכן אמר, כי בכל כחי עבדתי את אביכם, שהם השתי ידות הנזכר העולים כ"ח. וכנגדם שבק ליה מחייו, כ"ח שנים, וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור, ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים. לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים, להיותו מבחינת היסוד, הנקרא ק"ץ ח"י, כנגד יצחק אע"ה. והנה חי הוא היסוד, והוא קץ אל הגבורה, נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה, ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה, מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה.