תוכן

כג) מאמר במדרש רבה פרשת חקת פרשה י"ט, וז"ל, ד"א דברים שלא נגלו למשה, נגלו לר"ע וחביריו. וכל יקר ראתה עינו, זה ר' עקיבא וחביריו. גם באותיות דר"ע נזכר עד"ז, שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פרק הבונה, אמרו, שהיה ר"ע דורש ע"כ קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות, עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה אמרו רז"ל, כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, הכל נגלה למשה. ולכאורה דבר זה תימא גדול, אבל הענין הוא, כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בעל פה, אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה, כל אחד ואחד במקומו. עד שבאו חכמי הדורות, וכל אחד ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו, ולומדם מן הפסוקים, וכן היה בר"ע, שכל אותם תלי תלים של הלכות, עם שכבר נגלו למשה ענינם, אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע, ודורשם על קוצי התורה, והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו.