תוכן

יב) ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד, ותכריע בין ת"ת ליסוד, וזהו: כלל ופרט וכלל. כי כלל הוא ת"ת, שבו כלולים הו"ק. ופרט, היא המלכות, דלית ליה מגרמה כלום. ועוד ששם הדברים בפרטות, ומתפרשים, בסוד ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם, כי שם מקומם. וכלל, הוא יסוד, הנקרא כל, דכליל שית בקרטופא חדא. ואז יתנהג העולם ע"י המלכות. וזהו, אי אתה דן אלא כעין הפרט. וזהו: מכלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט, מדה ששית.