קאנטאקט(מגע)
עמו ית' : ההמונים מדמים לעצמם שלמי שיש קאנטאקט(מגע)
עמו ית' הוא אדם מעל הטבע ושיש לפחוד לדבר עמו, ומכ"ש להמצא בד' אמות שלו. כי
כן טבע האדם שמפחד מכל דבר שמחוץ לטבע הבריאה, והוא מפחד גם מדבר בלתי שכִיח כמו
רעם וחזיז קולות.
אמנם
למעשה אינו כן, כי אדרבא כי אין דבר יותר טבעי
מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע, ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו,
כמ'ש מלא כל הארץ כבודו, אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו הזוכה לקאנטאקט עמו,
אינו ניתוסף לו רק הידיעה לבד, כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו ואינו יודע, ובא אחד
והודיע לו מה שיש לו בכיסו, אשר באמת עתה נתעשר. ועכ"ז אין כאן שום חדש לו
ואין ממה להתרגש כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר. כן הזוכה לחביבות יתירה לדעת שהוא
בן למקום, אין לו שום שינוי משהו בהמציאות הממשי אלא ידיעה מה שלא ידע מקודם לכן.
ולפיכך
אדרבה גם האדם הזוכה נעשה מתוך כך טבעי ביותר ופשטן ביותר ועניו ביותר, עד שאפשר לומר שמטרם הזכיה היה אותו האדם. וכן כל
ההמון מחוץ להטבע הפשוטה. כי עתה הוא שוה ופשטן ומבין את כל האנשים ומעורב עמהם
מאד, ואין קרוב וטבעי לההמון ממנו, ויש רק לאהוב אותו לבד, כי אין להם אח קרוב כמוהו.