זהר

תשנ) ורזא דכלא, צדיק, איהו יסודא דלעילא, ואיהו יסודא לתתא, וכנסת ישראל אתכלילת מצדיק, מלעילא ומתתא, צדיק מהאי סטרא, וצדיק מהאי סטרא, ירתין לה, הה"ד צדיקים ירשו ארץ. ירשו ארץ ודאי. ת"ח, צדיק אחסין לה להאי ארץ, ואריק עלה ברכאן בכל יומא, ויהיב לה תפנוקין ועדונין, בנגידו עלאה דנגיד עלה, והא אוקימנא מלה.

פירוש הסולם

תשנ) ורזא דכלא צדיק: והסוד של כל זה, הוא, צדיק, הוא יסוד שלמעלה, יסוד דז"א, והוא יסוד למטה, בנוקבא ונשמות הצדיקים. וכנסת ישראל, שהוא הנוקבא, נכללת מן הצדיק של מעלה ומלמטה. צדיק מצד זה שהוא יסוד דז"א, וצדיק מצד זה, שהוא נשמת הצדיק שלמטה, יורשים אותה, את הנוקבא. זהו שכתוב, ​צדיקים ירשו ארץ. ירשו ארץ ודאי, שהיא הנוקבא הנקראת ארץ. בוא וראה, הצדיק שהוא יסוד דז"א, יורש ארץ הזו, שהיא הנוקבא, ומשפיע לה ברכות בכל יום, ונותן לה תענוגים ומעדנים בהמשכה עליונה מבינה, שמושך אליה. וכבר בארנו הדבר.