זהר

תשמו) ועם כל דא, אורחא דעלמא, דאינון בני כפר, בכאן על פרישו דבריה דמלכא מנייהו. חד פקח הוה תמן, אמר לון על מה אתון בכאן, וכי לאו בריה דמלכא איהו, ולא אתחזי למידר יתיר בינייכו, אלא בהיכלא דאבוי. כך משה, דהוה פקח, חמא בני כפר דהוה בכאן. על דא אמר, בנים אתם ליי' אלהיכם לא תתגודדו.

פירוש הסולם

תשמו) ועם כל דא וכו': ועם כל זה, דרך העולם הוא, שבני הכפר בוכים על פרידת בן המלך מהם. חכם אחד היה שם, אמר להם על מה אתם בוכים, וכי אינו בן המלך, שאינו ראוי שידור ביניכם יותר, אלא בהיכל אביו. כך משה שהיה חכם, ראה בני הכפר שהם בוכים. על כן אמר, ​בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו וגו'.