זהר

תשמד) ואי תימא, הא עלאין אינון מתרין סטרין, אמאי נחתין להאי עלמא, ואמאי אסתלקו מניה. למלכא דאתייליד ליה בר, שדר ליה לחד כפר, למרבה ליה, ולגדלא ליה, עד דיתרבי, ויולפון ליה ארחי דהיכלא דמלכא. שמע מלכא, דהא בריה רב ואתרבי. מה עבד ברחימו דבריה, משדר לה למטרוניתא אמיה בגיניה, ואעיל להיכליה, וחדי עמיה כל יומא.

פירוש הסולם

תשמד) ואי תימא הא וכו': שואל, ואם תאמר הרי עליונות הן הנשמות מב' צדדים, מצד ז"א ומצד הנוקבא, ובאים מפנימיותם כנ"ל, וא"כ, למה יורדות לעולם הזה, ולמה מסתלקות ממנו. ומשיב, זה דומה, למלך שנולד לו בן, ושלחו לכפר אחד לגדלו. ולגדל אותו עד שיגדל, וילמדו אותו דרכי היכל המלך. שמע המלך שבנו נגדל והוא גדול, מה עשה, הנה מתוך אהבתו אל בנו, שלח את המטרוניתא אמו בשבילו, והביאה אותו להיכלו ושמח עמו, עם בנו, כל יום.