זהר

תשמג) נשמתא אחרא, היא, נשמתהון דצדיקייא לתתא. נשמתהון דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עלאין, מנשמתא דנוקבא, ומנשמתא דדכורא. ובגין כך, נשמתין דצדיקייא עלאין, על כל אינון חילין ומשריין דלעילא.

פירוש הסולם

תשמג) נשמתא אחרא וכו': נשמה האחרת, היא נשמותיהם של הצדיקים למטה. נשמות הצדיקים באות מאלו נשמות העליונות, מנשמת הנוקבא, ומנשמת הדכר שהוא ז"א, ומשום זה נשמות הצדיקים הן עליונות על כל אלו צבאות ומחנות המלאכים של מעלה, כי המלאכים באים מחיצוניות הנוקבא, אבל הנשמות באות מפנימיות הנוקבא ומפנימיות ז"א, דהיינו מנשמות שלהם.
והנה נתבארו שלש הנשמות, שהם: א) בינה דא"א, דהיינו או"א וישסו"ת. ב) נוקבא דז"א. ג) נשמות הצדיקים. אמנם הן ארבע נשמות, כי בינה דא"א נחלקת על ב' נשמות שיש ביניהם הפרש, כי או"א הוא מקור החסדים, וישסו"ת מקור החכמה, וא"כ הן ארבע: או"א, ישסו"ת, נוקבא, נשמות הצדיקים. אלא משום שגם ישסו"ת לצורך עצמם הם בחסדים מכוסים כמו או"א, כנ"ל, ע"כ נחשבים לנשמה אחת. ומה שאינו חושב נשמות ז"א, הוא להיותו חסדים מכוסים כמו או"א עלאין וע"כ אין בו משום חידוש.