זהר

עח) ורוח אלהים, דא מוחא דאגוזא, דמתמן איתמשך יעקב שלימא, כגוונא דאגוזא דא, דכתיב, והנה רוח סערה באה מן הצפון, לקבליה דתהו. לגו מניה ענן גדול, לקבליה דבהו. לגו מניה ואש מתלקחת, לקבליה דחשך. לגו מניה ונגה לו סביב, לקבליה דורוח אלהים.

פירוש הסולם

עח) ורוח אלקים דא וכו': ​ורוח אלקים, זהו המוח של האגוז, שמשם נמשך יעקב איש תם, כעין האגוז הזה. שכתוב, והנה רוח סערה באה מן הצפון, הוא כנגד תהו. לפנים ממנו ענן גדול, הוא כנגד בהו. לפנים ממנו ואש מתלקחת, הוא כנגד חשך. לפנים ממנו ונגה לו סביב, הוא כנגד ורוח אלקים (כמ"ש כל זה בזהר הנ"ל).