זהר

עד) פתח ההוא יודאי ואמר, והארץ היתה תהו ובהו, מאן ארץ. ההיא דאשתמודעא עילא ותתא. היתה תהו, מאי תהו. דא קו ירוק, דאקיף כל עלמא. ואיקרי קו תהו, דכתיב, ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. כמה דתנינן, אבנין מפולמות דמשתקעין גו תהומי, ומנהון נפקין מיין.

פירוש הסולם

עד) פתח ההוא יודאי וכו': פתח אותו היהודי ואמר והארץ היתה תהו ובהו. שואל, מי היא ארץ הזו. ומשיב, היא אותה הנודעת למעלה ולמטה. דהיינו המלכות. ​היתה תהו, מהו תהו. ומשיב, זהו קו ירוק שמקיף כל העולם. ונקרא קו תהו. שכתוב, ונטה עליו קו תהו ואבני בהו. כמו שלמדנו, שאבני בהו הן אבנים מפולמות הנשקעים בתוך התהום, ומהם יוצאים מים. (כמ"ש בזהר בראשית א' אות כ"ב ע"ש).