זהר

מט) דהא לעילא פתחי בחדוה שירתא, כמה מלאכין עלאין, בכמה זינין, דקא משבחן בליליא בכל סטרין. כה"ג לתתא בארעא, מאן דמשבח ליה לקוב"ה בארעא בליליא, רעי ביה קב"ה, וכל אינון מלאכין קדישין, דקא משבחן ליה לקב"ה, כלהו צייתין לההוא דקא משבח ליה בליליא בארעא, דהאי תושבחתא איהו בשלימו, לסלקא יקרי דקב"ה מתתא, ולזמרא בחדוה דיחודא.

פירוש הסולם

מט) דהא לעילא פתחי וכו': כי למעלה פותחים בשמחה, שירה, כמה מלאכים עליונים בכמה אופנים, שהם משבחים בלילה בכל הצדדים, דהיינו אפילו בהארת צד שמאל, כי אז שליטת הנוקבא בסו"ה ותקם בעוד לילה. כעין זה למטה בארץ, מי שמשבח בארץ אל הקב"ה בלילה, חפץ בו הקב"ה, וכל המלאכים הקדושים המשבחים אל הקב"ה, כולם מקשיבים לאותו המשבח אל הקב"ה בלילה בארץ, כי שירה זו היא בשלמות, להגדיל כבוד הקב"ה מלמטה, ולזמר בשמחת היחוד.