זהר

מא) פתח ואמר, ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. תא חזי, כד ברא קב"ה עלמא, חמא דלא יכיל לאתקיימא, עד דברא אורייתא, בגין דמנה נפקין כל נמוסין עלאין ותתאין, ובה קיימי עלאי ותתאי, הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, דהא בחכמה קיימין כל קיומין דעלמא, וכלהו נפקי מגוה.

פירוש הסולם

מא) פתח ואמר, ​ה' בחכמה יסד ארץ וגו': בוא וראה כשברא הקב"ה את העולם ראה שאינו יכול להתקיים. כי העולם נברא בשליטת קו שמאל, שה"ס חכמה בלי חסדים, ואין החכמה מאירה בלי חסדים, וע"כ לא יכול להתקיים. עד שברא את התורה, שהיא קו האמצעי, שנק' ז"א ונק' תורה, שהכליל ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה, ונכללה החכמה בחסדים, ואז האירה החכמה, אשר ממנה דהיינו מקו אמצעי, יוצאים כל הנהגות העליונים והתחתונים, ובה מתקיימים העליונים והתחתונים, וזהו שכתוב הוי"ה, שהוא ז"א, שה"ס קו אמצעי, בחכמה יסד ארץ וגו', הוא שיסד הארץ בחכמה, כי הלביש החכמה בחסדים, ונתקימה הארת החכמה בעולם. ובחכמה מתקימים כל קיומי העולם והכל יוצאים ממנה. כמ"ש ​כולם בחכמה עשית.