זהר

ו) לבתר, כלהו מתתקנין דכר ונוקבא. וקב"ה בתר דארח ואשתעשע בהו, ובכל אלין רזין דחכמתא דילהון, אתגלי עלייהו, ואינון חמאן בההוא נועם ה'. כדין כלהו חדאן בחדווה סגייא, עד דמתפשטי זיוא ונהורא דילהון. ומההוא משיכו דזיוא ונהורא דחדוה דילהון, עבדין פירין ואיבין לעלמא דא, וההוא איבא עאל תחות גדפוי דשכינתא, עד זימנא דאצטריך.

פירוש הסולם

ו) לבתר כלהו מתתקנין וכו': אח"כ כולם מתתקנים דכר ונוקבא, והקב"ה, אחר שהריח והשתעשע בהם, ובכל אלו סודות החכמה שלהם, הוא מתגלה עליהם, והם רואים באותו נועם ה'. אז כולם שמחים בשמחה גדולה, עד שמתפשט הזיו והאור שלהם, ומאותה התפשטות הזיו והאור של השמחה שלהם עושים פירות ואיבים לעולם, שה"ס נשמות, ואותם הפירות נכנסים תחת כנפי השכינה. עד הזמן שצריך.