זהר

קלו) שאלו לבן זומא, מהו לסרוסי כלבא. אמר להם, ובארצכם לא תעשו, כל שבארצכם לא תעשו. כמה דאצטריך עלמא להאי, הכי אצטריך עלמא להאי. ועל דא אתמר, והנה טוב מאד דא מלאך המות. לית לבטלא ליה מן עלמא, עלמא אצטריך ליה, אע"ג דכתיב ביה, והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה וגו', לא יתבטלון מן עלמא. כלא אצטריך טוב ורע.

פירוש הסולם

קלו) שאלו לבן זומא וכו': שאלו לבן זומא, המותר לנו לסרס כלב. אמר להם, ובארצכם לא תעשו, פירושו, כל שבארצכם לא תעשו, ואפילו כלב. כי כמו שהעולם צריך לזה, צריך העולם ג"כ לזה. כלומר, שאין דבר בארץ שאין לו צורך. וע"כ למדנו, והנה טוב מאד, זהו מלאך המות, שאין לבטלו מן העולם, כי העולם צריך לו. ואע"פ שכתוב בו במלאך המות, והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה וגו', לא טוב שיתבטלו מן העולם. הכל צריך הן טוב והן רע.