זהר

קלג) כיון דכל דא אתעביד חד ביחודא חד, ואשתאר כלא ברזא דאת ו' שלים, מרישא דמבועא, ומהיכלא פנימאה, וירית לאבא ואימא, כדין עיילין למטרוניתא בהדיה, דהא השתא איהו שלים בכל טיבו עלאה, ויכיל לאתזנא לה, ולמיהב לה מזונא וספוקא כדקא יאות. וכל אינון שייפין דיליה כלהו חד. כדין עיילון לה לגביה, בלחישו. אמאי בלחישו. בגין דלא יתערב זר בההיא חדוה, כד"א ובשמחתו לא יתערב זר.

פירוש הסולם

קלג) כיון דכל דא וכו': כיון שכל אלו נעשו אחד ביחוד אחד, ונשאר הכל בסוד אות ו', שכל המוחין נשארו בז"א שה"ס ו', והוא שלם מראש המבוע, שהוא אבא, ומהיכל הפנימי, שהוא אמא, ויורש לאבא ואמא, אז מכניסים אליו המלכה, דהיינו המלכות, כי עתה הוא שלם בכל טוב העליון, ויכול להזין אותה, ולתת לה מזון וכלכלה כראוי. וכל אלו אברים שלו, שהן הספירות כולם אחד, ואז מכניסים אותה בלחש. למה בלחש. כדי שלא יתערב זר בשמחה ההיא, כש"א ובשמחתו לא יתערב זר. כלומר, כדי שלא ימשך הס"א לינק מהארת הזווג.