זהר

שב) שלשה אלה בני נח. קיומא דכל עלמא, קיומא דרזא עלאה. ומאלה נפצה כל הארץ. היינו רזא דתלת גוונין עלאין. דכד ההוא נהר דנגיד ונפיק, אשקי לגנתא, בחילא דתלת אלין עלאין. ומתמן, אתפרשן גוונין דלתתא, כל חד וחד כליל בחבריה, לאחזאה דיקרא דקב"ה, אתפשט לעילא ותתא, ואיהו חד, בעלאי ותתאי.

פירוש הסולם

שב) שלשה אלה בני נח וכו': הם הקיום של כל העולם. קיום פירושו מוחין והיינו המוחין של הנוקבא, הנקראת עולם. הם הקיום של סוד העליון, היינו המוחין שבבינה. ומאלה נפצה כל הארץ, היינו שכל הנשמות של בני אדם באים מהם. כי הם הסוד של ג' צבעים העליונים שבבינה, שהם ג' קוין. פירוש. כי ג' קוין הללו נתקנו מתחילה בבינה העליונה, ואח"כ קבלם ז"א והשפיע אותם לנוקבא. כנ"ל באות רצ"ז והנוקבא הולידה אותם, שהם שם חם ויפת, שמהם נתפשטו כל באי העולם. כלומר, שכל המוחין שבעולם מהם באים.
דכד ההוא נהר וכו': כי כאשר הנהר הנמשך ויוצא מעדן, שהוא ז"א (כנ"ל בראשית א' דף רי"א אות רמ"ז), השקה את הגן, שהיא הנוקבא, השקה אותה בכח שלשה קוין, הללו העליונים, מהבינה העליונה, ומשם נתפשטו הגוונין, לבן אדום ושחור, שה"ס ג' הקוין, שלמטה, של הנוקבא, כל אחד ואחד כלול בחבירו, להראות, כי כבודו של הקב"ה מתפשט למעלה בבינה ולמטה במלכות, והוא אחד בעליונים ובתחתונים.