זהר

שנו) ולית לך קרא בשיר השירים, דלא אית ביה רזא דחמשה ואלף ודאי. שיר השירים ודאי הכי הוא. חמש דרגין אינון בהאי קרא, כמה דאתמר. ואי תימא, האלף אמאי לא אדכר הכא. ודאי ההוא אלף טמירא הוה, וטמירא איהו עד דאתחברת אתתא בבעלה. ועל דא אשתדל שלמה, למיתי ההוא אלף לגבי כלה, בטמירו דגושפנקא דחכמתא עלאה.

פירוש הסולם

שנו) ולית לך קרא וכו': ואין לך כתוב בשיר השירים שאין בו סוד חמשה ואלף, ודאי. הכתוב, שיר השירים, ודאי כך הוא, כי חמש מדרגות יש בכתוב הזה, כמו שלמדנו, שיש בו חמש תיבות כנגד חמש מדרגות כח"ב תו"מ. ואם תאמר, האלף, שהוא יסוד, למה אינו נזכר בכתוב הזה. הוא משום כי אלף ההוא ודאי נסתר הוא, והוא נסתר עד שמתחברת אשה בבעלה, שהם ז"א ומלכות, ועל זה השתדל שלמה להביא אלף הזה אל הכלה בסתר החותם של החכמה העליונה, שהוא יסוד המלכות. שבה נחתם, ומתגלה, חכמה עלאה.