זהר

שנד) ויהי שירו חמשה ואלף, הכי אוקימנא, ויהי שירו של משל, וכלא חד, בין מאן דאמר ויהי שירו דשלמה, בין מאן דאמר ויהי שירו של משל, כלא איהו חד, וכלא איהו קאמר, ויהי שירו, דא שיר השירים. וכי חמשה ואלף איהו שיר השירים. ודאי הכי הוא, חמשה אינון תרעין ופתחין דמתפתחי במלכא דשלמא דיליה. ואינון חמש מאה שנין דאילנא דחיי. חמשין שנין דיובלא.

פירוש הסולם

שנד) ויהי שירו חמשה ואלף: כך העמדנו, ויהי שירו, של משל, חמשה ואלף. והכל אחד בין מי שאומר ויהי שירו של שלמה, ובין מי שאומר ויהי שירו של משל, הכל הוא אחד, והכל הפירוש הוא, ויהי שירו, זה שיר השירים. ושואל, וכי שיר השירים הוא חמשה ואלף. ומשיב, ודאי כך הוא, חמשה, הם שערים ופתחים הנפתחים במלך שהשלום שלו, שהוא ז"א, והם חמש מאות שנים של עץ החיים שהוא ז"א, כי הם ה' ספירות כח"ב תו"מ הנמשכים לו מאמא, והם חמשים שנים של יובל, שהוא בינה, הנמשכים לז"א.