זהר

שמו) ואי תימא, היך עייל משה למטרוניתא בלחודהא בהאי עלמא, דהא אתחזי פרודא. ת"ח, קב"ה זווג לה במשה בקדמיתא, ואיהו הוות כלת משה, כמה דאתמר. כיון דאזדווגת ביה במשה, נחתת בהאי עלמא. בזווגא דהאי עלמא, ואתתקנת בהאי עלמא, מה דלא הוות מקדמת דנא, ולעולם לא הוות בפרודא.

פירוש הסולם

שמו) ואי תימא היך וכו': ואם תאמר, איך הביא משה את המלכה לבדה בעולם הזה כיון שהזווג היה בבחינת תנה"י דז"א, שהם שייכים למלכות, ורק בחינת חג"ת נבחן לז"א. שהרי נראה פרוד. ומשיב, בוא וראה, הקב"ה זווג אותה בתחילה במשה, שהוא היה מרכבה לבחינת למעלה מחזה דז"א, והיא היתה כלת משה, כמו שלמדנו (כנ"ל תרומה אות רס"ג) כיון שנזדווגה במשה וקבלה ממנו המתוק שלמעלה מחזה דז"א, ירדה בעולם הזה, בזווג של עולם הזה, שהוא ו"ק, ונתתקנה בעולם הזה, מה שלא היתה מקודם לכן. ולעולם לא היתה בפרוד.