זהר

שיא) אזלו, כד מטו למתא, אתחשך ליליא. אמר ר' שמעון, כמה דיומא דא, אנהיר לן בהאי ארחא, למזכי ביה בעלמא דאתי, אוף הכי האי ליליא, ינהיר לן, למזכי לן לעלמא דאתי, ולאעטרא מלין דיממא בלילי דא, קמי עתיק יומין דהא כיומא דא שלים, לא ישתכח בכל דרין אחרנין. זכאה חולקנא בעלמא דין, ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

שיא) אזלו, כד מטו וכו': הלכו, כשהגיעו לעיר נחשך הלילה. אמר ר' שמעון, כמו שיום הזה האיר לנו לזכותינו לעולם הבא, אף כך, לילה הזה יאיר לנו לזכותינו לעולם הבא, ולעטר בלילה הזו, הדברים שאמרנו ביום, לפני עתיק יומין. כי יום שלם כזה לא ימצא בכל דורות האחרים. אשרי חלקינו בעולם הזה ובעולם הבא.