זהר

ריב) ואי תימא, אמאי כתיב הכא חדש, והא תדיר קאמרי תשבחתא דא. אלא ודאי חדש איהו, וחדש לא אקרי, אלא באתחדתותא דסיהרא, כד אתנהירת מן שמשא, כדין איהו חדש, ודא איהו שיר חדש. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, הא אתערותא דימינא ושמאלא לקבלא לה.

פירוש הסולם

ריב) ואי תימא אמאי וכו': ואם תאמר למה כתוב כאן חדש, שכתוב שיר חדש, והרי תמיד אומרות שבח הזה. ומשיב, אלא ודאי הוא חדש. שאינו נקרא חדש אלא בהתחדשות הלבנה, שהיא המלכות, כשמאירה מן השמש, שהוא ז"א, אז היא חדש, וזה הוא, שיר חדש, כי כל פעם שהמלכות עולה לזווג עם ז"א, נבחנת לחדשה. בסוד שכל פעם חוזרת להיות בתולה. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, זהו התעוררות של ימין ושמאל, שהם חסד וגבורה, לקבל אותה.