זהר

תשצב) רובא דברכאן על היין אמאי. אלא דאיהו סטרא דחדי לכסא, על ההוא יין דאתנטיר בענבוי תדיר. ובגין כך ברכה קדמאה דאינון שבע, איהו רזא דיין. יין עביד פרי בין לעילא בין לתתא. גפן נטיל כלא, ואפיק איבא לעלמא, ואתערו דחדוה שמאלא איהו, דכתיב שמאלו תחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני. וההוא אילנא דחיי עביד פירין ואיבין באתערותא דא, ודא איהי ברכה קדמאה דכלא.

פירוש הסולם

תשצב) רובא דברכאן על וכו': שואל, רוב הברכות הן על היין, למה. ומשיב, אלא שהיין הוא בחינה המשמחת את הכל, על ההוא יין המשומר תמיד בענביו. פירוש. קו שמאל שבבינה נקרא יין, על שם הארת החכמה שבו, ומתוך שמאיר רק ממטה למעלה, (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) נבחן שהוא כמו שמאיר בתוך הענבים והענבים אינם נסחטים ואין יוצא מהם כלום למטה, שהיין משומר בענביו. כי סחיטת הענבים, פירושו, שמושכים החכמה ממעלה למטה. שז"ס החטא דעץ הדעת, למי שאומר שעצה"ד גפן היה. ומשום זה ברכה הראשונה של אלו שבע ברכות הוא סוד היין, דהיינו בורא פרי הגפן. כי יין עושה פירות בין למעלה בבינה, ובין למטה במלכות. גפן, שהוא מלכות, מקבל הכל ומוציא פירות לעולם, כי מבחינה זו של היין שמקבלת, נקראת המלכות חכמה תתאה, ומטרם שמקבלת חכמה אינה ראויה להולדה. והתעוררות השמחה, דהיינו תחלת הזווג של ז"א ומלכות, הוא שמאל, שכתוב שמאלו תחת לראשי ואחר כך, וימינו תחבקני. ועץ החיים ההוא, שהוא ז"א, עושה פירות ואבים בהתעוררות הזה, של השמאל, כי מטרם שמקבל חכמה משמאל דבינה, אינו ראוי להוליד. וע"כ, זה הוא ברכה הראשונה לכולן.