זהר

מט) אלא כל אסוותא דעלמא, בידא דקב"ה. אבל אית מנהון, על ידא דשליחא. ואית מנהון, דלא אתמסרו בידא דשליחא. ואינון דאתמסרו בידא דשליחא, אסוותא אינון, אבל לזמנא מתהדרין. אבל אינון דקב"ה מסי, ההוא מרעא לא אתהדר לעלמין. וע"ד, אסוותא דיליה, איהי אסוותא, דלית בה מרעא כלל. ובג"כ, רפאני ה' וארפא, ודאי, בלא קטרוגא כלל. והשתא חברייא, קב"ה יהיב לי אסוותא, ועשק לי וערב לי.

פירוש הסולם

מט) אלא כל אסוותא וכו': ומשיב. אלא כל הרפואות שבעולם הן בידי הקב"ה, אבל יש מהן שהן על ידי שליח, ויש מהן שלא נמסרו לשליח. ואלו שנמסרו בידי שליח הן רפואות, אבל לפעמים חוזרות המחלות, אבל אלו שהקב"ה מרפא, אותה המחלה אינה חוזרת לעולם, וע"כ הרפואה שלו היא רפואה שאין אחריה מחלה כלל. ומשום זה, רפאני ה' וארפא ודאי, בלי קטרוג כלל. ועתה חברים הקב"ה נתן לי רפואה, ועשק אותי, שהחלה אותי, וערב לי, שרפא אותי.