זהר

קיט) ות"ח כהני וליואי וישראל, אינון אקרון אדם, בחבורא דאינון רעותין קדישין דסלקין מגווייהו. ההוא כשבה או אמרא, או ההיא בהמה דקרבין, אצטריך עד לא יתקריב על גבי מדבחא, לפרשא עלה כל חטאין וכל רעותין בישין, לאתודאה עלה. וכדין ההיא אתקרי בהמה בכלא, בגו אינון חטאין ובישין והרהורין.

פירוש הסולם

קיט) ות"ח כהני וכו': ובוא וראה, כהנים ולוים וישראלים שה"ס ג' קוין ימין שמאל ואמצע, נקראים אדם בהחיבור של אלו רצוניות הקדושים העולים מהם למ"ן, מהכהנים בעבודתם, ומלוים בשירתם, ומישראל במעמדם, בעת הקרבת הקרבן. כשבה ההוא, או האיל, או בהמה ההיא, שמקריבים צריכים לפרש עליה, מטרם שמקריבים אותה על המזבח, כל החטאים וכל רצוניות הרעים. להתודות עליה: ואז נקרא קרבן ההוא בשם בהמה בתוך כל אלו החטאים והרעות והרהורים שהתודה עליו. פירוש. אדם בגי' מ"ה וע"כ הוא כינוי לז"א, שה"ס הויה במילוי אלפין שבגימ' מ"ה. בהמה בגי' נ"ב, וע"כ הוא כינוי אל הנוקבא, שה"ס הויה במילוי ההין שבגי' ב"ן. והשם הזה יורה בעיקר על מוחין דשמאל שהיא מקבלת. ולפיכך. הארת המוחין השלמים שבאים בזווג כל ג' הקוין, ימין שמאל אמצע, נקרא בשם אדם. והארת החכמה הנמשכת בקו שמאל. מטרם שנתחבר בזווג ג' הקוין. נבחנת בשם בהמה. ואומר שבהקרבת הקרבן יש ב' הבחינות אדם ובהמה, כי ע"י המ"ן שמעלים כהנים בעבודתם ולוים בשירתם וישראל במעמדם בעת הקרבת הקרבן. שה"ס ג' הקוין, נמשכים המוחין בבחינת אדם, ועל ידי הודוי שמתודים על הקרבן, נמשך הארת החכמה שבקו שמאל בלבדו בלי זווג מכל הקוין, שהארה זו נקראת בשם בהמה. ומהארה זו דבהמה, נהנה ג"כ הקץ כל בשר, כמו שמסיק לפנינו אחר המאמר דר"ש באות קכ"ח ומיושב שאלת רבי אלעזר. וצריך שתדע שאין כפרת עונות אלא ע"י המשכת הארת החכמה שבשמאל. וז"ש. אתקרי בהמה בכלא, בגו אינון חטאין וכו' כלומר, מכח הוידוי, וכפרת עונות שבהקרבן, הוא נבחן בשם בהמה. שה"ם הארת החכמה שבשמאל, שמשם כפרת העונות.