זהר

תשפה) ובשבת דלא אשתכח דינא, למהוי נצח והוד כלל חסדים, אומר רצה והחליצנו למהוי תרוייהו, חסדי דוד הנאמנים, וע"ד אל תהי צרה ויגון וכו', דהא רצה ומודים, אינון חסדי דוד, ושים שלום דקאמרן בצלותא, בברכת עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו.

פירוש הסולם

תשפה) ובשבת דלא ישתכח וכו': ובשבת שאין דין, שתהיה נצח והוד בכלל חסדים, כמ"ש לעיל שנצח, הוא ימין כלול משמאל והוא תוצאה של דין דהיינו ממלחמות, והוד, הוא תוצאה ההתפשטות החסדים למטה. נמצא שאינם חסדים ממש אלא בכלל חסדים, אבל בשבת שאין בו דין, אומרים רצה והחליצנו, שרצה הוא נצח, והחליצנו, הוא הוד, להיותם אז שניהם נו"ה, חסדי דוד הנאמנים, דהיינו חסדים ממש, וע"כ אל תהי צרה ויגון וכו' כי אז רצה ומודים, דהיינו נו"ה, הם חסדי דוד, בלי התכללות דין כלל. ושים שלום, שאומרים בתפלה, בברכת עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, הוא יסוד, המשפיע חסדי דוד הנ"ל אל דוד שהוא המלכות.