זהר

תשעו) אמאי אקרי טוב ואמאי אקרי חסד. טוב איהו, כד כליל כלא בגויה, ולא אתפשט לנחתא לתתא. חסד כד נחתא לתתא. ועביד טיבו בכל בריין, בצדיקי וברשיעי, ולא חייש, ואע"ג דדרגא חד הוא. מנלן דכתיב אך טוב וחסד ירדפוני, אי טוב למה חסד, ואי חסד למה טוב, דהא בחד סגיא. אלא טוב כליל כלא בגויה, ולא אתפשט לתתא. חסד נחית ואתפשט לתתא, וזן כלא צדיקי ורשיעי כחדא.

פירוש הסולם

תשעו) אמאי אקרי טוב וכו': שואל, למה נקרא טוב ולמה נקרא חסד, שהם שני שמות. ומשיב, טוב, הוא כשהספירה כוללת הכל בתוכה ואין האור מתפשט לרדת למטה. חסד, הוא כשהאור יורד למטה, ועושה טוב לכל הבריות, לצדיקים ולרשעים, ואינו חושש, משום שאין בו דינים. ואע"פ ששניהם, טוב וחסד, הם מדרגה אחת שכתוב, אך טוב וחסד ירדפוני, ויש לשאול, אם אומר טוב למה אומר חסד, ואם אומר חסד למה אומר טוב. הרי היה די באחד מהם. אלא כנ"ל, טוב, היינו שכולל הכל בתוכו ואינו מתפשט למטה, חסד, יורד ומתפשט למטה, וזן הכל, צדיקים ורשעים יחד.
פירוש, הטוב, הוא הארת חכמה הכלולה בחסד. והוא מאיר ממטה למעלה, ולא למטה. אבל החסד מאיר ממעלה למטה.