זהר

תשעה) ובטובו חיינו, דא אצטריך רעותא לעילא לגבי עתיקא דעתיקין, וע"ד איהי בארח סתים. ובטובו, ולא מטובו, ובטובו: דא ימינא עלאה. ומטובו: דא דרגא אחרא, דאתי מסטרא דימינא, ואיהו דרגא לתתא מניה, בגין דבההוא טוב אתבני עלמא, וביה אתזן.

פירוש הסולם

תשעה) ובטובו חיינו: בזה צריכים לכוון הרצון למעלה אל עתיקא דעתיקין, וע"כ הוא בדרך סתום, שאומר ובטובו, ואינו אומר ובטובך. אומר ובטובו, ולא מטובו, כי ובטובו, זהו ימין העליון, דהיינו ספירת החסד, ומטובו, זהו מדרגה אחרת למטה הבא מצד ימין, והיא מדרגה למטה ממנו, דהיינו ספירת היסוד. וע"כ צריך לומר ובטובו. משום שבטוב הזה, ההוא חסד, נבנה העולם, שכתוב, כי אמרתי עולם חסד יבנה, ובו הוא ניזון.