זהר

פב) בפולחנא דב״נ פלח ליה לקב״ה, אית פולחנא, דאצטריך ב״נ לאתכללא בתרווייהו, למהוי עבד ובן, לאתעטרא ביה בקב״ה. ומה איהו. דא פולחנא דצלותא, דאצטריך למהוי בה עבד ובן, לאתכללא בדרגין עלאין אלין. למפלח ולאתקנא צלותא ברזא דעבד, למפלח פולחנא דתקונא דעלמין. ולאתדבקא רעותיה ברזין דחכמתא, לאתדבקא במאריה בגניזין עלאין כדקא חזי.

פירוש הסולם

פב) בפולחנא דב״נ פלח וכו׳: בעבודה שאדם עובד להקב״ה, יש עבודה, שאדם צריך בה להכלל בשניהם, שיהיה עבד ובן להתעטר בהקב״ה. ומה היא. היא העבודה של תפלה, שאדם צריך להיות בה עבד ובן, להכלל בב׳ מדרגות עליונות אלו, בז״א ובמלכות, לעבוד ולתקן תפלה בסוד עבד, לעבוד עבודה של תקון העולמות, שהיא מדרגת עבד וסוד המלכות. ולדבק רצונו בסוד החכמה, שבימין, כנ״ל, להתדבק באדונו בנסתרות עליונות כראוי. שהיא מדרגת בן, וסוד ז״א.