זהר

פ) עבד, למפלח בכל זיני פולחנא, בצלותא דאקרי עבודה, כהאי עבד דאיהו רזא עלאה, דלא שכיך לעלמין תדיר. וקא משבחא ומנגנא תדיר. והא אתמר בפולחנין אחרנין, דכל פולחנין ומלין דעלמין כלהו איהו עביד ופלח. ובג״ד אקרי אדון, בגין דאיהו עבד למפלח, אקרי אדון כל הארץ. ב״נ דאתעטר ברזא דא, למיהוי עבד למפלח פולחניה דמאריה, איהו סליק ואתעטר למהוי בדרגא דא, ואקרי אוף הכי אדון, דהא איהו בריך בכל אינון פולחנין, להאי עלמא, וקיים ליה. וע״ד אקרי אדון.

פירוש הסולם

פ) עבד למפלח בכל וכו׳: ומפרש דבריו. שצריך להיות במדרגת עבד, בדי לעבוד בכל מיני עבודות בתפלה שנקרא עבודה, כאותו עבד שהוא סוד עליון, דהיינו סוד המלכות, שאינה שוקטת תמיד לעולם, ומשבחת ומנגנת תמיד לז״א. וכן למדנו, בעבודות אחרות כי כל העבודות והדברים הנעשים בכל העולמות כולם היא, המלכות, עושית ועובדת, ומשום זה היא, המלכות, נקראת, אדון, כי משום שהיא בבחינת עבד לעבוד ולהמשיך חיות ושפע לכל העולמות כולם, ע״כ נקראת, אדון כל הארץ. והאדם המתעטר בסוד הזה, בבחינת עבד שבמלכות, להיות עבד לעבוד עבודת אדונו, הוא עולה ומתעטר להיות במדרגה זו, של עבד, ונקרא גם כן אדון. כי הוא מברך בכל אלו העבודות שלו, את עולם הזה, שהיא המלכות, ומקיים אותה. וע״כ נקרא אדון גם הוא.