זהר

עט) ורזא דמלה, תרין דדגין אינון לעילא, דאצטריך בר נש לאתעטרא בהו, ואינון רזא דמהימנותא, ואינון חד. חד, רזא דעבד. וחד, רזא דבן. והאי עבד, אקרי אדון כל הארץ. בן, כמה דאוקימנא בני בכורי ישראל. וכלא רזא חדא דמהימנותא. ואצטריך ב״נ לאתעטרא באלין דרגין, לאתכללא ברזא דמהימנותא.

פירוש הסולם

עט) ורזא דמלה, תרין וכו׳: וסוד הדבר. שתי מדרגות הן למעלה, שהאדם צריך להתעטר בהן, והם סוד האמונה, והן אחת. א׳ הוא סוד עבד, וא׳ הוא סוד בן. ומדרגת עבד הזה שלמעלה, נקרא אדון כל הארץ, שה״ס המלכות, שבה מתגלה הארת החכמה שבשמאל, בסוד אור נקבה (כנ״ל אות ע״ז). ומדרגת הבן שלמעלה, הוא כמו שהעמדנו, בני בכורי ישראל, שה״ס ז״א בשעה שהוא בן לאו״א עלאין שאז נקרא ישראל. שה״ס אור הזכר. כנ״ל. והכל סוד אחד של האמונה. וצריך האדם להתעטר באלו המדרגות בן ועבד שלמעלה, להכלל בסוד האמונה.
פירוש. האדם שלמטה צריך לקבל תחילה בחינת עבד, שה״ס הארת חכמה מן המלכות שנקראת אדון כל הארץ. ואח״כ כשמקבל חסדים מז״א שה״ס בן או״א, הם אצלם בבחינת אורות הזכר, דהיינו בחינת ג״ר. אבל אם אין בו מדרגת עבד, אלא מדרגת החסדים בלבד, אז נחשבים לו לו"ק בלי ראש. ואינם כלל מדרגת בן. אלא כשכבר נשלם בחכמה מן המלכות אז נחשבים החסדים לבחינת ג"ר כי ע״כ נבחנת המלכות שהוא פתח להכנס לז״א (כנ״ל אמור אות קל״ד בהסולם ע״ש) וז״ש, ורזא דמלה תרין דרגין וכו' חד רזא דעבד וחד רזא דבן וכו' דאצטריך ב״נ לאתעטרא וכו'. שצריך להתעטר בשניהם. ואם לא אינם בחינת ג״ר כלל. כי חסדים דז״א בלי חכמה דמלכות, הם ו״ק. וכן חכמה דמלכות בלי חסדים דז"א היא ו״ק (כמ״ש שם).