זהר

ו) דכל ספירן סלקין לעשר, עד דסלקין למאה, ואיהי אתעבידת תרומה, לכלהו מאה. ובגין דא, שיעור תרומה תרי ממאה. לקבל תרין לוחין דאורייתא, דאיהי תורה דאתייהיבת בארבעין יומין. ודא איהו תור״ה מ׳. ובה אתעבידו ספירן כלהו, עשרונים. תלת אבהן תלת עשרונין. תרי נביאי קשוט אינון עשרון עשרון.

פירוש מעלות הסולם

ו) דכל ספירן סלקין וכו׳: כי כל הספירות עולות לעשר. עם המלכות, כי מלכות משלימה לעשר כמ״ש בס״י עשר ולא תשע, והיות כל ספירה כלולה מע״ס, עד שעולות למאה. והיא נעשה תרומה לכל מאה הספירות, כי ע״י האו״ח שעולה מן המלכות מתגלה הארת כלם. ומשום זה שיעור תרומה ב׳ ממאה, שיעור של עין יפה אחת מארבעים, נגד שני לוחות התורה, שהתורה היא ניתנה בארבעים יום, וזה הוא תרומה אותיות תורה מ׳. ובה נעשו כל הספירות עשרונים, שלשת אבות שהם חג״ת שלשה עשרונים, שני נביאי אמת, שהם נצח הוד, הם עשרון עשרון.
התכללות הספירות האמורה, נבין על פי הכלל הנודע, שאין העדר ברוחני, וכל אור העובר ממקום למקום קונה מקומו לנצח, בכל אותם המקומות שעבר דרכם, ומתוך שכל ספירה תחתונה נאצלת מן הספירה העליונה בדרך סבה ומסובב, וכן האור של כל ספירה מחויב לצאת מא״ס ב״ה שהכל נמשך ממנו, לכן נחשבת הספירה התחתונה כעוברת דרך העליונה. וע״כ הכרח הוא, שכל הספירות נכללות זו מזו, למשל כשיצאו ב׳ הספירות הראשונות כתר וחכמה, הרי אור החכמה מחויב לצאת מא״ס ב״ה, ועובר דרך ספירת כתר מטרם ביאתו לספירת החכמה, משום שספירת כתר היא הסיבה שלו וגרמה יציאתו, ומתוך שספירת חכמה עברה דרך הכתר קנתה מקומה שם, ונמצאות עתה ב׳ ספירות בכתר, שהן כתר חכמה. ועל דרך זו, אחר שיצאו כל ע״ס של אור העליון ממעלה למטה עד ספירת מלכות, הרי כל תשע הספירות שלמטה מכתר הוכרחו לעבור דרך הכתר, משום שהיה הסיבה הראשונה ליציאת כלם. וא״כ קנו כלם מקומם שם כי אין העדר ברוחני, וא״כ ישנן כל תשע הספירות מחכמה ולמטה בכתר עצמו מפני שעברו דרכו. ועד״ז יש בהכרח ט׳ ספירות בחכמה, כי ח׳ הספירות שלמטה מחכמה הוכרחו לעבור דרכה, וכן ח׳ ספירות בבינה, וכן ז׳ ספירות בחסד וכו׳ ואחת במלכות להיותה הספירה האחרונה.
ונודע שספירת מלכות מעלה ע״ס דאור חוזר ממנה ולמעלה, המלבישות לעשר הספירות של אור הישר, וענין התכללות הספירות שנתבאר לעיל בסדר עשר הספירות דאור ישר אשר מכח שאין העדר ברוחני וכל הארה העוברת באיזה מקום היא נשארת שם בכל שלימותה אפילו אחר שהיא נעתקת למקום שני, הרי מאותו הטעם נבחן כזה גם בעשר הספירות דאור חוזר, שכאן נעשתה ספירת המלכות לבחינת מקור ושורש אל עשר הספירות שבאור חוזר, ונבחן בשביל זה שכל בחינה של אור חוזר המגיעה אל הספירות העליונות ממנה, מוכרחה לעבור מקומה של מלכות, שהרי מלכות היא המוציאה את אור הזה ונמצא אשר עשר הספירות אלו שממטה למעלה נמצאות כולן במלכות, שהרי כלן עוברות דרך המלכות כי היא השורש שלהן, ולכן גם מלכות כלולה מע״ס, ודרך יסוד עוברות ט׳ ספירות של אור חוזר, הרי עשר ספירות ביסוד, ספירה אחת של אור ישר ממעלה למטה, וט״ס דאו״ח ממטה למעלה, שמוכרחות לעבור דרך ספירת יסוד. ועד״ז ע״ס בהוד, ב' ספירות ממעלה למטה מן ע״ס של אור ישר דהיינו אור ההוד, ואור היסוד העובר דרך הוד, וח׳ ספירות של אור החוזר ממטה למעלה וכן בכל הספירות עד״ז, באופן שאחר יציאת ע״ס דאור העליון המכונות עשר ספירות דאור ישר, ועשר ספירות של אור חוזר נעשתה כל ספירה וספירה כלולה בהכרח מעשר ספירות וזה אמרו ובה אתעבידו ספירן כלהו עשרונים כי בעשר הספירות של אור החוזר מן המלכות ממטה למעלה נעשה כל ספירה כלולה מעשר ספירות (עי' בתלמוד עשר ספירות חלק שני בהסתכלות פנימית פרק ט׳ שהאריך בזה).