זהר

תקלז) וכד נשמתא סלקא, כדין אתער תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא, וכדין נבעין מיא מתתא לעילא, ובור, אתעביד באר, מיין נביעאן, וכדין אתחברותא ויחודא ותיאובתא ורעוא אשתכח, דהא בנשמתא דצדיקא אשתלים ההוא אתר, ואתער חביבותא ורעותא לעילא, ואתחבר כחד.

פירוש הסולם

תקלז) וכד נשמתא סלקא וכו': וכשהנשמה עולה למ"ן אל המלכות, אז נתעורר השתוקקות הנוקבא אל הדכר, ואז נובעים מים בהמלכות ממטה למעלה, ומה שהיתה בור, נעשית באר מים נובעים, ואז נמצא, התחברות יחוד השתוקקות ורצון, כי בנשמות הצדיקים נשלם מקום ההוא, מלכות, ונתעורר חביבות ורצון למעלה, וז"א והמלכות נתחברו כאחד.