פירוש הסולם
תקלד)
ומהכא נפקין רוחין וכו': ומכאן, מן המלכות, יוצאים רוחות ונשמות לבני העולם להצטייר בהם. דהיינו לקבל מהם צורה, שהוא צורת ג"ר. ופחי בהרוגים האלה, הוא כמו שאתה אומר,
ויפח באפיו נשמת חיים. בוא וראה, המלכות מקבלת מצד זה, ונותנת בצד אחר, ועל כן כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. למה איננו מלא, הוא משום שמקבל ונותן, מכניס ומוציא.
ביאור הדברים, כי אע"פ שהמלכות מקבלת מכל ג' צדדים של ז"א, מדרום צפון ומזרח כנ"ל, מכל מקום בתחילה היא מקבלת מקו שמאל בלבד, שהוא צד צפון, ואז יש לה ג"ר דחכמה, אמנם בלי חסדים, וע"כ נעשית אז ימא דקאפו, שנקפאים אורותיה בתוכה ואינה יכולה להאיר,
(כנ"ל ב"א דף רמ"ז ד"ה ימא דקאפו) ואחר כך כשמקבלת מקו אמצעי שהוא צד מזרח, מתיחד צד צפון עם צד דרום והאורות נפתחים, ומאירה לתחתונים. אבל אז היא מתמעטת מג"ר דג"ר מכח קו אמצעי, ונשארת בו"ק דג"ר.
(כנ"ל דף קל"ח ד"ה וז"ש).
וזה אמרו,
ת"ח נקיט מהאי גיסא, כשמקבלת האור היא מקבלת מצד זה, דהיינו מצד צפון, שהוא צד שמאל, ואז יש לה ג"ר דג"ר, אבל נקפאת. ואינה מאירה אז לתחתונים,
ויהיב בגיסא אחרא, וכשנותנת לתחתונים, היא נותנת מצד אחר, דהיינו מצד מזרח, שהוא קו אמצעי, המיחד צפון בדרום והחכמה מתלבשת בחסדים כנ"ל, ואז נותנת לתחתונים. אבל כבר נתמעטה מג"ר דג"ר מכח קו אמצעי. כנ"ל.
וז"ש,
ועל דא כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, שכל הנהלים דז"א, מאירים והולכים אל הים, שהוא הנוקבא, והים איננו
מלא, אלא
חסר ג"ר דג"ר, כנ"ל. אמאי
איננו מלא, בגין דנקיט ויהיב, משום שמקבלת מצד צפון ונותנת מצד אחר, מצד מזרח, ואז היא מתמעט מכחו מג"ר דג"ר.
אעיל ואפיק, זה סובב על הנשמות,
שמכנסת אותן מצד צפון, ואז הן נשרפות בתוכה, עד שהוא מתדבקת בקו אמצעי ואז היא
מוציאה אותן בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך, כמו שהארכנו בזה לעיל
(בראשית א' דף צ"ג אות צ"ה צ"ו בהסולם, ע"ש).
