זהר

פא) ואי תימא, האי תיבותא אתחזי בגו האי עלמא, ומחבלא אזיל בגוויה. כל זמנא דלא יתחזי אפי דב"נ קמי מחבלא, לא יכיל לשלטאה עליה. מנלן ממצרים, דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, מאי טעמא, בגין דאיהו אשתכח, ויכיל הוא לחבלא, ולא אצטריך לאתחזאה קמיה. בגין כך הוה גניז נח, וכל אינון דעמיה בתיבותא, ומחבלא לא יכיל לשלטאה עלייהו.

פירוש הסולם

פא) ואי תימא וכו': ואם תאמר, הרי התיבה נראתה בעולם הזה שהמשחית הלך בו וא"כ עדיין הוא מגולה לפני המשחית. אלא כל עוד שפניו של אדם אינם נראים לפני המשחית אינו יכול למשול על האדם. מאין לנו זה, ממצרים, שכתוב, ​ואתם לא תצאו איש וגו' מהו הטעם, משום שהמשחית נמצא בחוץ, והוא יכול להשחית ולא צריכים להתראות לפניו, ומשום זה נח וכל אלה שהיו עמו נסתתרו בהתבה, והמשחית, לא יכול למשול עליהם.