זהר

קטז) תא חזי, יוסף כד אתפרש מאבוי, בלא לויה, ובלא אכילה אשתדר, והוה מה דהוה, וכד אמר יעקב, טרוף טורף יוסף, אמר כי ארד אל בני אבל שאולה, דאנא גרימנא ליה. ותו, דהוינא ידע דאחוי סניין ליה, ושדרנא ליה, ורמז קא רמיז ליה.

פירוש הסולם

קטז) ת"ח יוסף כד וכו': בוא וראה יוסף כשנפרד מאביו, נשלח בלי לויה ובלי אכילה, והיה מה שהיה, וכשאמר יעקב ​טרוף טורף יוסף, אמר ​כי ארד אל בני אבל שאולה, כי אני גרמתי לו שנהרג, משום ששלחתי אותו בלי לויה, ואיני יכול לומר, ​ידינו לא שפכה את הדם הזה, כבעגלה ערופה, שפירושו, לא פטרנוהו בלי לויה. ​(סוטה ל"ח:) ועוד שידעתי שאחיו שונאים אותו ושלחתי אותו אליהם. ורמז רמז לו יוסף על כל זה בשליחת העגלות.