זהר

קיב) תא חזי, כתיב בהו במצרים, עגלה יפיפיה מצרים, ורזא דעגלה דא, הוו ישראל תחות שלטניה, כמה זמנין, וכמה שנין, ובגין דזמינין ישראל לשלטאה לבתר עלה, אתרמיז לון השתא עגלות.

פירוש הסולם

קיב) תא חזי כתיב וכו': בוא וראה, כתוב בהם, במצרים,​ עגלה יפיפיה מצרים, ובסוד עגלה הזו, היו ישראל תחת ממשלתה כמה זמנים וכמה שנים, דהיינו רד"ו שנים שהיו במצרים, ומשום שאחר כך עתידים ישראל למשול עליה, נרמז להם זה עתה, בהכתוב, ​קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם וגו'.
ביאור המאמר. כבר ידעת שקליפת מצרים ה"ס המשכת החכמה ממעלה למטה מסוד קו השמאל, כמו החטא דעץ הדעת, כי הכלים והניצוצין שפגם אותם אדם בחטאו בעץ הדעת נפלו לחלקם של המצרים (כמ"ש באורך לעיל לך דף מ"ד ד"ה ביאור, ודף מ"ח ד"ה ויש כאן).
והנה הכתוב אומר, קחו לכם מארץ מצרים עגלות וגו', שפנימיות הכתוב, יורה, שיקבלו מרכבות מארץ מצרים להמשכת המוחין, והוקשה לו לרבי חייא, היתכן שישמשו השבטים ויעקב בעגלות ארץ מצרים, שהן מרכבות הטומאה. ולתרץ זה מביא רבי חייא את הכתוב (באות ק"ו) שמחו וגו' שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. ומקדים לבאר ענין הדינים הקשים השולטים בשעת הארת השמאל, שהוא סוד חורבן ביהמ"ק וגלות ישראל וגלות השכינה וסוד הכתוב ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה וגו', שהוא נוהג בכל זווג וזווג כמו שביאר ר' אלעזר במאמר הסמוך, (עי' בדף ל"ב ד"ה ביאור הדברים, עש"ה בכל ההמשך) וכן הוא בזווגים הכוללים שהם גלות וגאולה. שבזמן שליטת השמאל, ניתן כח לס"א לשלוט על ישראל, ולחרבא ביתיה ומקדשיה, שבזה הוכן זווג השלם לשעת הגאולה, בשלמות ג' התקונים המובאים לעיל (בד"ה ביאור הדברים עש"ה) כי זווגים הפרטיים וזווגים הכוללים שוים זה לזה בכל סדריהם. ואחר כך, מרחיב הדברים בביאור קץ הימין וקץ השמאל. ומסיים, ובגין כך וכו' אית ליה לכל בר נש לאתאבלא עמה ולאתכפיא עמה. כלומר, שאין אדם יכול לקבל מאור שלימות הזווג של זו"ן, אם אינו נכלל עם הנוקבא בעת שמתעוררים עליה הדינים הקשים של השמאל, שאז מתאבל עמה ומושפל עמה, כי על ידי זה מקבל גם הוא אותם ג' התקונים הנ"ל המכשירים אותו להכלל בהארת הזווג, ועקרם הוא תקון הג', שיעזוב את הג"ר דשמאל, דהיינו שלא ימשיך אור החכמה ממעלה למטה אלא ממטה למעלה שהוא בחינת ו"ק בלבד, ואז, דכד איהי יזדקפא ועלמא יתחדי, יתחדי איהו בהדה, דהיינו שיוכל להכלל ולקבל משלימות הזווג, דכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, שפירושו שכל מי שנכלל עם הנוקבא בעת שנתעוררו עליה הדינים דקו שמאל, והתאבל עליה והושפל עמה, הוא ישיש עמה בעת שתהיה בזווג השלם. אמנם אם לא התאבל עליה, כי לא נכלל עמה בעת התעוררות הדינים הקשים, לא יוכל לשוש עמה ולקבל מהארת זווגה השלם, משום שאינו מובטח להשמר שלא להמשיך הג"ר דשמאל, שאז תחזור ותתחזק שליטת הס"א על הקדושה. לפיכך מדייק הכתוב, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. כי המתאבל עמה בטוח שימשיך השיעור ו"ק דג"ר כראוי.
ובזה נפתח הבנת הכתוב, ואתה צויתה וגו' קחו לכם מארץ מצרים עגלות וגו', ואומר, תא חזי, כתיב בהו במצרים, עגלה יפיפיה מצרים. פירוש, כי ידעת שמצרים ה"ס החכמה דקליפה, כנ"ל, ויש בה ד' מדרגות חו"ב תו"מ, המכונות שור פרה, עגל עגלה. ולא הוברר ממנה לקדושה רק בחינת ו"ק שלהם בלבד, שה"ס ממטה למעלה, שהיא אור המלכות המכונה עגלה. כמ"ש בסו"ה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. ולפיכך אין הכתוב אומר שור או פרה יפיפיה, רק עגלה יפיפיה מטעם שלא נברר מהם רק בחינת עגלה בלבד, כמבואר.
וז"ש ורזא דעגלה דא, הוו ישראל תחוח שלטניה כמה זמנין וכמה שנין, דהיינו רק בכדי לברר סוד עגלה הזו, שה"ס ו"ק דשמאל כנ"ל, היו ישראל תחת קליפת מצרים כמה זמנים וכמה שנים. כי יותר משיעור זה המכונה עגלה אסור לקחת ממצרים כנ"ל, ובגין דזמינין ישראל לשלטאה לבתר עלה, דהיינו בשעת הארת הזווג, עתידים ישראל לשלוט על עגלה זו, כלומר שיקבלו ו"ק דחכמה, אתרמיז לון השתא עגלות, נרמז להם בדברי פרעה, קחו לכם מארץ מצרים עגלות וגו', כי שיעור זה מותר להם לקחת ממצרים. דהיינו השיעור בבחינת עגלות שהוא ו"ק כנ"ל. וע"כ אין הכתוב אומר מרכבות, אלא עגלות, כדי לרמז על שיעורו של עגלה, כמבואר.