זהר

מא) דתנן, בשעתא דכתיב, ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא. אמר הזדווגי לגבאי, אמרה ליה אין, אבל אחתא אית לי קשישא מינאי, ומסתפינא מאבא, דרמאה איהו. מיד ויגד יעקב לרחל, כי אחי אביה הוא ברמאותא.

פירוש הסולם

מא) דתנן בשעתא דכתיב וכו': ​שלמדנו, בשעה שכתוב, ​ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא. אמר לה, הזדווגי לי. אמרה לו כן, אבל יש לי אחות גדולה ממני, ואני יראה מאבי, שהוא רמאי. מיד ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא ברמאות.